יום שלישי, 14 ביולי 2015

הצעה לשימוש בסרטונים – המתאימים להוראת פרק א' בחוברת "אמונה וגאולה"

כחלק מן הרצון שלנו להפוך את הלמידה במחשבת ישראל לחווייתית ומשמעותית אנו משתדלים לגרום לטקסטים להיות רלוונטיים לחיי היום יום של התלמידים.
כמובן שניתן לעשות זאת בדרכים רבות ומגוונות.
בפוסט זה ברצוני להעלות מספר הצעות לסרטונים שיכולים לסייע לנו לחבר ולהנגיש לתלמידים את החומר הנלמד (בפוסט זה אתמקד בסרטונים המתאימים לפרק הראשון בחוברת אמונה וגאולה).
מעבר לעובדה שהתלמידים אוהבים ולפעמים אפילו מתרגשים מצפיה בסרטונים (במידה והם מוצלחים כמובן) אנו כמורים יכולים וצריכים לעשות שימוש מושכל בכלי זה. שימוש בסרטון בכוחו להוות פתיחה טובה לשיעור, כזו שתכניס את התלמידים לנושא ולאווירה המתאימה ובכך תשרת את המשכו של השיעור. אולם ניתן למעשה להפיק מסרטונים הרבה יותר.
כך למשל, ישנם קטעים בחוברת הדורשים הקדמה והסברי רקע. לעיתים, הסבר מילולי שלנו יהיה משעמם וגם לא יהיה ממצה מספיק. אחד היתרונות של הסרטון, הוא אפשרותו להעביר תכנים או מסרים באופן מהיר וחודר יותר.
הסרט יכול להוות פלטפורמה לדיון ערכי וחינוכי או פתח לתרגיל כתיבה אישי.
ניתן גם להשתמש בסרטון כב'משל שיפוטי'. לאמור: הסרטון מציג איזו מציאות ניטראלית שלכאורה אינה קשורה לחיי התלמידים ובכך מאפשר דיון נינוח וקליל יותר על מה שמוצג בו. בשלב השני יחשוף המורה את היות הסרטון משל לנושא הנוגע בחיי התלמיד. דיון שיבוא על גבי הדיון הראשון, יהיה מן הסתם מעמיק וכן יותר.

מה שחשוב הוא שאנו כמורים נתייחס ברצינות לסרטונים אותם אנחנו בוחרים להציג בכיתה נבחן את מידת התאמתם לנושא,  נבדוק שהם אכן משיגים את המטרה אליה אנו חותרים בשיעור וכמובן נקפיד שהם מתאימים לסוג התלמידים איתם אנו עובדים.

להלן מספר הצעות:

·         הפרק הראשון פותח בפסקה מותך ספרו של יוני נתניהו.
ניתן לפני או אחרי קריאת הטקסט להראות לתלמידים קטע קטן מתוך הסרט מבצע יונתן בו רואים את נתניהו "נואם ציונות" ומסביר לחיילים כמה חשובה המשימה אליה הם ניגשים.
הקטע הזה יכול להוות פתח לדיון מה עשה נתניהו עם אותן תחושות של ריקנות שליוו אותו בגיל צעיר והאם הצליח ליצוק תוכן לחייו.
https://www.youtube.com/watch?v=E0c-2U7nVvk                       

·         בערוץ הראשון שודרה סידרה שנקרת "חוזרים קדימה" הסדרה עוקבת אחר מספר גדול של אומנים שחזרו בתשובה.
לסדרה 4 פרקים לא הייתי מראה פרק שלם בכיתה אך בהחלט ניתן למצוא שם קטעים המתאימים לפרק הראשון – חיפוש אחר משמעות, הריקנות והרעב התמידי לעוד, המאבק בין גוף לנשמה.
(סדרה זו יכולה גם להתאים לפרק השני בחוברת בנושאים מהי אמונה או איך מגיעים לאמונה)

·         סרטון נוסף שעוסק בתהליכי חזרה בתשובה וחיפוש דרך ומשמעות הוא הסרט "מודה אני" המלווה את הדרך של הזמר שלומי שבת אל האמונה. הסרט מציג מורכבות מסוימת שהרי בסופו של דבר שלומי שבת אמנם מאמין אך לא מקיים מצוות. כלומר ישנה אמונה אך לא מחויבות להלכה, כל מורה יבחן אם נכון עבורו להציג בכיתה מורכבות זו.

·         סדרה נוספת העוסקת בחזרה בתשובה היא הסדרה מקימי המבוססת על ספרה של נועה ירון דיין. גם במקרה הזה לא מומלץ להראות פרקים שלמים, אך ניתן למצוא קטעים שיכולים מאוד להתאים למאמרו של הרב צייטלין.

·         כפתיחה למקור של הרב דסלר העוסק בחשיבות הנתינה והחסד ניתן להראות מספר דקות מנאום הפתיחה של נפתלי בנט בכנסת הקודמת. בנאום זה הוא נותן פרשנות מחודשת למילה "פראייר"
כמו כן ניתן להראות סרטון ראיון של יאיר לפיד עם עדי אלטושלר מקימת הארגון "כנפיים של קרבו". כנפיים של קרמבו היא מעין תנועת נוער לילדים בעלי מוגבלויות.
עדי הקימה את הארגון בגיל מאוד צעיר – בגיל של התלמידים שלנו. הסרטון יכול להיות פתח לדיון על חיים של עשיה ונתינה, איך חיים חיים משמעותיים, איך יוצאים מעצמי וכו'.

·         המקור האחרון בפרק הוא המקור של הרב קוק "בכל דרכיך דעהו"
בפתיחה למקור זה ניתן להראות את הסרט בכל נפשך שנעשה לזכרו של רועי קליין ז"ל.
בסרט בולטת מאוד מידת ה'בכל דרכיך דעהו' של רועי, בכל תחום בו עסק, הוא הקדיש את כל כולו, ושאף להיות הטוב ביותר, בין אם זה בצבא, במשפחה, בלימוד תורה או בלימודים האקדמיים.
כמובן שסרט זה מציף עוד נקודות רבות וחשובות לדיון.
(לחילופין ניתן להשתמש בסרט זה בפרק רביעי – במקור המתאר את מותו של ר' עקיבא)

הבאתי כאן מספר דוגמאות, אשמח אם כתגובה לפוסט זה תעלו אתם הצעות לסרטונים בהם השתמשתם בשיעוריכם.

במידה ואכן יעלו הצעות טובות נוספות נערוך אותם בקובץ מסודר על פי קטעי הלימוד.

יום שלישי, 7 ביולי 2015

עקרונות בהנחיית דיון בכיתה

עקרונות בהנחיית דיון בכיתה- חלק א'

מי לא אוהב לקיים דיון בכיתה? הדיון הוא חלק בלתי נפרד מהוראת מחשבת ישראל. הוא מחייה את השיעור ומביא לשיתוף התלמידים. מצד שני לא פשוט להפוך את זמן הדיון ללמידה בעלת ערך. מחקרים ידועים הצביעו על כך שמורים חושבים שהם מנהלים דיון בעוד שרוב הזמן הם מדברים או שואלים שאלות רטוריות. הדיון נחווה הרבה פעמים כחימום לקראת החלק הבא בהרצאה של המורה (תודה... יפה... לא בדיוק... אסביר...) מה עוד שפעמים הדיון מתנהל בין המורה למספר מועט של תלמידים. לעיתים הוא נודד הרחק מן החומר לשאלות חשובות ולא חשובות  ולפעמים, אם נודה על האמת, התלמידים לומדים איך לנצל את ה"דיון" כדי לשרוף זמן שיעור...
אז מה עושים כדי לנהל דיון אפקטיבי בכיתה?
בשדה החברתי קיים כלי עבודה נפלא שנקרא "הנחיית קבוצות". זה כלי מפותח מאוד שניתן להיעזר בו כדי לנהל דיון משמעותי בכיתה. מניסיון –אין הכוונה שכל השיעור ינוהל בדרך הזו אלא רק קטעי דיון. מי שמבצעת או מבצע דיון לפי עקרונות אלו רואה ברכה גדולה. זה לא קורה ביום אחד, אבל אחרי שמתרגלים לא מבינים איך עשינו את זה קודם..?
אני רוצה להציג בפניכם צעדים ראשוניים בהכנת דיון אפקטיבי-
א.      מטרות הדיון:
בשלב הראשון אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג מהדיון. לא חייבים לבחור דבר אחד אבל צריך לזכור שאי אפשר להשיג הכל ...
  •       1.            לפתח מעורבות וחשיבה עצמית. 
  •       2.            להכיר את הקבוצה והיחידים
  •       3.            להעמיק את ההבנה/ החיבור האישי  (הבעת רגש או דעה)
  •       4.            לעודד תקשורת בתוך קבוצת הלומדים
  •       5.            אחר?

לאור המטרות שאני שמה לעצמי אכין את הדיון וגם... נשארת פתוחה להפתעות. כמנחה, הדיון לא בידיים שלי ולפעמים אגלה שהקבוצה במקום אחר. (לדוגמא לי חשוב שהן תבענה דעה אישית אבל הן עדיין בשלב של חוסר ביטחון והתמקמות. במקרה כזה אשנה את מטרת הדיון ליצירת סביבה בטוחה להבעת דעה).

ב.       תכנון מוקדם :
בשלב השני אני מתכננת את הדיון. לא מסתפקת ב"מה דעתכם על דברי הרמב"ם?" אלא מכינה שלד דיון שיכלול:
  •       1.            לוח זמנים- כמה זמן יוקדש לדיון, כמה לכל שלב ומתי להיערך לסגירה?
  •       2.            פתיחה- כשמה כן היא פותחת את הראש. לא שאלת כן או לא. אני מגדירה את הנושא לאור המטרה ומנסחת שאלה בהירה וקובעת את אופן התגובה (סבב, מי שרוצה, שיחה בזוגות וכו')
  •       3.            תסריט משוער- החלק הכי קשה בהכנה- לשער התפתחויות אפשריות ולתכנן בגדול כיצד אגיב בצורה נכונה להתפתחויות.
  •       4.            איסוף- תמיד להשאיר זמן לאיסוף של המורה. לא הערכה אלא המשגה של מה שנאמר.

ג.        מהלך הדיון
ברגעי הדיון אני מחליפה כובע או כיסא או כל מטאפורה שנוחה לכם ממורה למנחה. משתדלת שלא ידברו איתי אלא אל הכיתה. לא מביעה עמדה. לא תומכת או מתנגדת. לא משבחת תשובה ולא שוללת. לא משלימה חוסרים או מדייקת תשובות. מה אני כן עושה? מנהלת את התהליך וזה המון!   
לדוגמא:
- מציפה נושא, מעבירה נושא.
- קובעת  את סדר הדוברים (א' אמרה כך וכך מה דעתכן? .. האם יש מישהי שחושבת אחרת...? וכו' וכו'.  
- מבצעת המשגות אישיות וקבוצתיות ("עולה כאן חוסר אמון לגבי האפשרויות ליישם את הרעיון הזה במציאות" או "מיכל טענה שמשמעות החיים היא עניין אישי ובעיני רונית התורה היא זו שקובעת את משמעות חיינו").
- שואלת שאלות להבנה (האם התכוונת ש...)
- ולהרחבה (שאמרת.. מה התכוונת? תני לנו דוגמא אחת ש...?)
- מזהה קול קבוצתי וקשובה אליו (התנגדות/הסכמה/חוסר עניין/פחד/התלהבות וכו)
- נותנת ביטחון והגנה במידה הנדרשת.
- מכילה התנגדויות.

שלב אחרון סיום, סיכום ואיסוף:
ישנם שני סוגים של אתנחתאות- באמצע התהליך ובסופו.  
תפקידו של  סיכום/איסוף ביניים הוא מעבר לקראת שלב הבא בדיון בהתאם לתכנון המוקדם או להתפתחויות בשטח (מיצוי, צורך של הקבוצה וכו'). תפקידו של הסיכום בסוף הדיון הוא לחתום את התהליך.  
יש הבדל בין סיכום, איסוף וסיום ולעיתים נעשה את שלושתם יחד.
האיסוף הוא ההמשגה/הדהוד של מה שנאמר ברמה האישית או הקבוצתית- שמענו עמדות לגבי ... היו שאמרו.. והיו שכך... היה פה קול דומיננטי שסבר ש... וכדו'.  
הסיכום הוא ההזדמנות של  המנחה להביע את דעתו (לא הכרחי) או לתת ביטוי לפירות האיסוף (אני שמה לב שטקסט שלמדנו עורר בכן אי נוחות ואפילו כעס)
הסיום- הזדמנות להשמעת הקול של המנחה בד"כ בשיעור כאן יעבור לשלב שבו המורה מתווך את הידע שלו לתלמידים.

בפעם הבאה –
על תגובות מאתגרות ודרכי התמודדות בהנחיית דיון.
על שיטות התערבות של המורה בדיון.    
ועל היכולת ללוות תהליך אישי בתוך הקבוצה.