מטלת כתיבה לפרק גאולה וימות המשיח

מטלת כתיבה ללימוד היחס מדינת ישראל  מתוך פרק לימוד "גאולה וימות המשיח"

ערכה: עירית הלוי 

רקע-המטלה שלהלן נעשתה באולפנת טליה בירושלים והיא מהווה דוגמא לביצוע הבנה .

מהו ביצוע הבנה?

התלמיד נדרש לבצע דבר מה, שכדי לבצע אותו יש להבין את הטקסט ויותר מכך- ביצוע הבנה איכותי הוא כזה שעצם הביצוע שלו מתחולל הבנה.

במקרה זה הונחו התלמידות לנסח את העמדות השונות לגבי ערכה הדתי של מדינת ישראל במבנה של הדיון בספר הכוזרי.

מה הערך בכתיבה מסוג זה?

ראשית,עצם הריענון בסגנון הכתיבה מוסיף עניין והתחדשות בלמידה.  

שנית,תלמידים יכולים ללמוד את הטקסטים כל אחד כשלעצמו. המטלה קושרת את המקורות ברצף אחדכמשוחחים שיח פולמוסי זה עם זה.

שלישית,הביצוע מתייחס למספר מיומנויות – התנסחות בכתב, הבחנה בין עיקר וטפל, הבעת עמדה ויצירת קשרים בין חומרים. 

מה החיסרון במטלה כזו?

יש להודות שהמטלה מניחה מראש את צדקת העמדה הציונית דתית. זוהי מסקנה הנובעת באופן ישיר מן ההתאמה לספר הכוזרי שנועד להגן על היהדות ובכך הופכת את ההתדיינות (כמו בכוזרי) לדרך הצגה ולא לסיעור מוחות אובייקטיבי.  

המטלה מהווה עבודת כיתה והיא איננה בהיקף של 30% לטובת הערכה חלופית אך בהחלט יכולה להיות חלק מתלקיט מטלות להערכה כזו.

האם מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו?

א.       

א.      חומר רקע- קראי את עמוד 211-212 לגבי המושג "שלושת השבועות" ולהתמודדות איתו.

וכןעמודים 213-221 לגבי היחס למדינת ישראל.

ב.      כמו מלך כוזר, את מחפשת את דרך האמת לגבי היחס הראוי כלפי של מדינת ישראל. כתבי את ההתדיינות בין השואל לבין המשיבים השונים בסגנון הכתיבה של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי.

עליך להציג בכל מקור:

• טענתו המרכזית של ההוגה.
• כיצד הוא מנמק את עמדתו ואילו דוגמאות הוא מביא להסברת עמדתו.
• יש לצטט משפט המהווה לדעתך משפט מפתח בדבריו של ההוגה.
• בעקבות דברי ההוגה הציגי קושיה על דבריו (מי שתציג שתי קושיות תקבל בונוס).
  
  בהצלחה!

תוצרי תלמידים  - דוגמא מס' 1:

שאול שאלוני לטענות ולתשובות אשר איתי נגד טענותיהם של החולקים עלמדינתנו:
מבין  הנמשכים אחר הדת ומבין הוגים מדתותאחרות.
ונזכרתי במה ששמעתי לפני זמן מה- טענות שטענו הרבנים בפני צעיר אחד מעמנו.
צעיר זה הינו צעיר דתי ולמד בבית הספר כי הציונות בארצנו ומדינתנו העצמאית הינה"אתחלתא דגאולה". הדבר העלה קושיות בליבו ופנה לרבנים שונים לברר הדבר.

ופנה בראשית אל הרב יואל טייטלבוים.

אמר לו הרב טייטלבוים: "והנה המהרסים לקחו גאולה לעצמם על ידיהשתדלות מגונה אצל האומות להקים להם מדינה. לא לחינם ביאר הרמב''ן שיהיה מלך המשיחעני ורוכב על חמור. רמז הוא כי עמ''י לא ירשו הארץ בכוחם. כלומר, הגאולה לא תבואכשעמ''י יהיה במצב טוב (אחרת היה מפואר ורוכב על סוס מהודר) כי אם ברצון הבוראלבדו תבוא הגאולה ופירש הרמב''ן שלדעתו  לאתהיה הגאולה על ידי שום השתדלות טבעית אלא כמאמר ה'. ואף אם מקימי המדינה צדיקיםוקדושים עוון פלילי איום ונורא הוא ליטול גאולה וממשלה טרם הזמן, שזוהי עבירה עלהשבועות שהשביע ה' את ישראל.

אותה המדינה הציונית היא לגמרי נגד התורה הקדושה ומיוסדת על כפירהנוראה ואי אפשר שיהיו שתי האמונות- אמונה במדינה זו ואמונה בתורתנו הקדושה באדםאחד, כי המה שני הפכים ואי אפשר שישמשו בכתר אחד."

חשב הצעיר בליבו:

"שמעתי על שלושת השבועות כי הפרו האומות השבועה שלא לשעבד ישראליתר על המידה ולכן גם אנו איננו מחויבים להסכם. כאילו רמז לנו ה' שכל עוד הםמקיימים שבועתם זו אף אנו מחויבים לשבועותינו אך משהופרה, אנו מותרים. ואפשר אףלומר שזוהי דחיפה ממש מאת ה' כדרך שהקשה לב פרעה ויכלו בנ"י לצאת בניסיםובמופתים גדולים ללא רשותו אחרי כן.
וגם אם לא כך, הרי בעצמו אמר הרב כי הסכימו האומות למדינתנו (כגון הצהרת בלפור)ואם כן לא הפרנו את השבועות!

ומלבד זאת, איךייתכן שהמאמין בארצנו ושותף לבניינה עובד עבודה זרה הוא? והרי רבנים גדולים ויראי שמיים ציונייםהם! ויש חברה דתית שלמה המקדשת ערכי הציונות וחיה על פיהם! בוודאי להםפתרונים."

המשיך הצעיר לברר ופנה אל הרב אלעזרמנחם שך.

אמר לו הרב אלעזר: "לא ייתכן כיהמייחד אותנו לעם הוא המדינה שהיא צעירה מאוד. האם לפניה לא היה קיים במציאות עםיהודי? אין זאת אלא שהמייחדת אותנו היא התורה שימיה כימי עולם וניתנה לנו לפני3000 שנים ויותר. מצבנו היום קשה ביותר. מצד אחד רואים סימני התעוררות חזקים  והרבה רחוקים מתקרבים בכמות שלא נראתה כמוה בדורות הקודמים. מצד שני, רואים אנומרד קיבוצי במלכות שמיים דבר זה קשה שכן יש הבדל רב בין החוטא ביחיד לביןציבור שלם שכל אורח חייו כולל חטא ועוון. הדבר חורה ביותר לאור השלטון העברי בארץ.הרי כל החברה "מתוצרת יהודית", ואין לתרץ את חוסר קיום התורה בחוסראמצעים ממלכתיים ואין מעכב בעדם לקיים המצוות. הדבר כואב. נדמה כי עלינו לחזורקודם אל כור מחצבתנו שהוא התורה כי בקיום המדינה איבדנו אותה. והיא, היא העיקר.אין שווה המדינה בלי ליבה של האומה, התורה, וכך בלעדיה היא כגוף בלי נשמה."

אמר לו הצעיר: "רואה אני דבריך נכוחים הרב. אך האם סותרת המדינההווי חיים דתי? כלום אין דתיים יכולים בארצנו לקיים מצוות ה'?' והרי אמרת בעצמך כיישנה התעוררות גדולה בעם- אולי תמשיך ותפשוט ואף החילונים בארצנו יגיעו אל אורה שלהתורה? כגוף בלי נשמה- אך אף כשה' ברא את האדם ברא קודם את גופו ואז הפיח בו רוחנשמה. גוף אינו נבנה מן הפנים. כך מדינתו היא גופו של עמ''י ורק אח''כ תבוא הרוחשהיא התורה.

דבר נוסף, אולי עלינו לקרב החילונים אלינו ואז כשיחשפו לתורה יכירובאורה? הרי ראינו הלל שקיבל אנשים שלא לשם שמים רצו בתורה ונעשו חכמים גדוליםושמאי שריחקם- מכירים אנו אילו חכמים היינו מפסידים. ואף כן במדינתנו. הריהחילונים פרקו עולה של הדת. מי יודע אם החיים במדינה יקרבום לתורה אף שלא נתכוונולכך? כלום עדיף  שיחיו בחברת הנוכרייםויאבדו?"

פנה הצעיר אל האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש.
אמר לו האדמו"ר: "לאחר שראה הקב''ה בעוני עמו ישראל שנשחטין ונהרגיןבגזרות האומות נתן להם האפשרות באמצע זמן הגלות להתנהג בכל העניינים כרצונםויתנה להם האפשרות לנהוג כ"גוי קדוש" ולנהוג כאילו קיבלו גאולה (שניתןלו שלטון עצמי וכדו'). אך למרבה הצער שוב לא הצליח עמנו להתעלות ולהוכיח כי אכןראוי הוא לגאולה.
מה שהתחדש במצבו של עמ''י בארץ הוא חיים בביטחון, ואכן יש אפשרות ללימוד תורהולקיום מצוות מתוך מנוחה. ברם, שום דבר לא התקדם בעניין הגאולה. הסיבה לכך שגלינוהיא חטאינו. כל זמן שלא בטלה הסיבה שהיא חטאינו-לא בטל המסובב שהוא הגלות. רקכשתתבטל הסיבה ועמ''י יחזרו בתשובה יהיה מקום להתגלות הגאולה (כלומר, עודנובגלות).
והרי לנו פסק ברור של הרמב"ם שפסק כי הגלות נמשכת כל עוד לא יתגלה משיחצדקנו. ואמנם בקיבוץ הגלויות מחויב שתהיה הנהגה אך היא זמנית ואינה המלוכה אין לכךשום שייכות לעניין של גאולה."

חש בהצעיר בליבו: "ברור כי לא הגענו עדיין לגאולה השלמה, אך אפשרלראות הכנה אליה. אף הרמב"ם אומר כי עד שלא מתגלה המשיח כמשיח ודאי נקרא הואבחזקת משיח. אם כך, ניתן לקראו למצבנו "בחזקת גאולה"  וזוהי רק ההתחלה כשם שזהו מצבו ההתחלתי שלהמשיח.  ואולי כשם שעל המשיח להוכיח שהואמשיח ודאי כך עלינו כעמ"י בא"י להוכיח שזוהי הגאולה האמיתית. להתקרבלתורה ולנצל את ההזדמנות שניתנה לנו מה' לשלטון עצמי כדי לשוב למצוות ולהראות כיאכן ראויים אנו לגאולה ואז תיהפך לגאולה אמיתית. אם כן, אין לפסול את המחשבה כיארצנו היא "אתחלתא דגאולה" על הסף."

החליט הצעיר לפנות לרבני הציבור הדתי לאומי. והלך אל הרב צבי יהודהקוק.
אמר לו הרב: "גאולת ישראל היא תהליך הכולל בתוכו נסיגות וניסיונות, משבריםוכישלונות. כל אלו מצריכים תגבורת של תיקון חיזוק ושיפור. עד שלא נתגלתה התשובההשלמה יש עדיין מקום לחטאים. עד שלא נתבררה כל פעולת הטיהור יש עדיין מקוםל"צחצוח הגלות" והשלתה מעלינו. יש עדיין מקום לספקות ובלבולים המסבכיםאת העיקר.
לכן, אפילו אם נדמה כי לא ייתכן שאנו בתהליך של גאולה בשל משברים רוחניים, דע לך,כי כל הנפילות האלו הן חלק ממנה ואנו נדרשים להתמודד עימם ולשנותם על מנת הגיעאליה ממש."

חשב הצעיר בליבו: "יפה הוא מאמר זה. כנראה יש צורך בערעור כלהיסודות על מנת שנוכל לצאת מהתפיסה הגלותית ולהגיע לגאולה. על   מנת לבנות משהו חדש וטוב מהשורש יש צורך תחילה להרוס את הקיים. ירידהלצורך עליה. אך כיצד ניתן לדעת כי זמנה של הגאולה דווקא עכשיו הוא ואין זו ירידהבעלמא? והרי בדורות הקודמים היו ירידות רוחניות אם כך מניין לנו לדעת כי דווקאעכשיו מסמנים משברים אלו תהליך גאולה? ואם נתבונן על כל רצף הזמן הארוך כתהליך שלגאולה- מניין לנו לדעת שזה ייגמר בקרוב?
אולי אנו חלק מתפיסת תהליך גאולה רחב אך היא אינה בת זמננו? שאנו חווים ירידהרוחנית כמו שהייתה לדוגמא לפני כ300 שנה?"

קושי זה ייאשו. כיצד ניתן לחוש בבואה של הגאולה? פנה באחרונה אל הרביוסף דב סולוביצ'יק.
אמר לו הרב: "שש דפיקות דפק הדוד בפתח אוהל רעייתו. שש פעמים ניסה לרמזנושזוהי עת לגאולה. צריכים אנו להתעורר. אמנה בפניך שתיים מהאחרונות ביניהן בעיני.
הראשונה בהן היא אולי החשובה ביותר. בפעם הראשונה בתולדות גלותנו הפתיעה ההשגחה אתשונאינו בתגלית המרעישה כי דם יהודי אינו והפקר! השואה שעשתה את היהודים כמופקרים,המחזה של המוות חסר האונים כתופעה רגילה עדיין מחלחל בבני דור זה.  כנגד כך היום נכונות מדינת ישראל להגן על דמיבניה-בוניה מצביעה לנו בלא כל ספק, קול דודי דופק!

דפיקה נוספת שגם ממנה אין להתעלם נשמעה בעת פתיחת שערי הארץ. יהודיהחש באיום יודע כי יש  לו לאן ללכת. דבר זההוא חידוש בן דורנו. עד עתה היו בני עמנו נעים ונדים בכל פעם שחפץ מישהו לגרשם.עתה נשתנה המצב. מדינת ישראל קולטת את בניה המגורשים כאם רחמניה. לו קמה מדינתישראל לפני השואה מליוני יהודים היו אולי יכולים להינצל. פלא המדינה בושש לבוא, אךעתה תמה שעת הסתר הפנים. ניתנה האפשרות לבני עמנו להשתרש בארץ הקודש. אל יהי הדברכקל בעינינו! סימנים אלו ועוד מראים כי הגאולה כאן, קרובה כל כך אלינו.
הנסיבות ניתנו לנו מידי ה'. אם רק נעשה השתדלות מצידנו- ביכולתנו להביאה ממשלשלמותה."

שקל החשיבות והתפיסות הצעיר בליבו. מכולן התיישבה בו תשובת הציונותהדתית.
הרי לפניכם התשובות. שקלו בליבכם ובעיניכם. רשאים אתם לבחור את שתמצא מקום בליבכםהרי התורה 70 פנים לה. כל אחד יפעל כפי יכולתו להחיש הגאולה רק זכרו כי אנו עם אחדוב"ה גם מאוחד.

דוגמאמס' 2 לעבודת תלמידה

האם מדינת ישראל היאראשית צמיחת גאולתנו?

פניתי בראשונה אל הרביואל טייטלבאום וחקרתי בדבריו האם לדעתו מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו.

הרב יואל טייטלבאום

"ליקח גאולהוממשלה טרם שהגיע הזמן הוא עוון פלילי איום ונורא."
זירוז ביאת הגאולה והקמת המדינה נוגדות את האמונה בה' יתברך. לפי הרמב"ןז"ל הגאולה לא תבוא ע"י השתדלות טבעית (הסיבה לכך שמלך המשיח עני ויבואעל חמור היא לרמוז שנירש את הארץ רק ברצון הבורא). והנה כאן אנשים תולים עצמם עלאילן גדול – מנסים לקרב את הגאולה ע"י השתדלות אצל האומות. נוסף על כך ידוע,לפי שלושת השבועות, כי אין אנו רשאים להקים מדינה ולנסות לקרב את הגאולה.

אמרתי בליבי: יש משהובדבריו של הרב יואל טייטלבאום אבל אין להסתמך על שלושת השבועות כתירוץ להשמצת הקמתהמדינה כי הרי התעוררות האומה לשוב אל א"י היא סימן כי ה' חפץ בעלייה זו.בעיה נוספת בדבריו של אותו רב מכובד היא שידוע שאין להסתמך על הנס ואיך זה כאן הואמצפה שבעניין הגאולה נשאיר הכול לידי שמיים?

מכיוון שלא הסכמתי עםמקור זה עברתי למקור הבא שאולי יעזור לי לברר יותר טוב את השאלה.

הרב אלעזר מנחם שך

"קשה הדבר כשישבא"י שלטון עברי יחיד שמחלל שבת חס ושלום"
הבעייתיות בהקמת המדינה היא שבמדינתנו שלנו, בה אנו חיים כיהודים בני חורין התארגן"מרד קיבוצי במלכות השמיים" ואורח החיים הרווח במדינה הוא חילוני.
 מצב שבו היחיד חוטא בינו לבין עצמו עדיףעל מצב שבו ציבור שלם חי באופן גלוי חיים חילוניים (הרי התורה היא שמייחדת אותנו) –מה שקורה במדינת ישראל. לכן היה עדיף שלא תהיה מדינה אם זו לא מדינת הלכה.

חשבתי, הרב שך באמתצודק, הרי אנו העם היהודי שניתנה לו התורה והרי הקמת מדינה יהודית חילונית סותרתאת מהותנו בתור עם ה'.
אבל האם התאספותו של העם בא"י לא מעידה על ביאת הגאולה? האם לא אמרו שהגאולהתבוא בשלבים? אני חושבת שעצם היותנו עם ה' והקמנו מדינה- גם אם היא חילונית- אנולא גורמים לחילול ה' נוראי אלא להפך, אנו מקדשים את שם ה'. לאט לאט, אני מאמינה,נהפוך ממדינה חילונית למדינת הלכה. אנו צריכים את הבסיס של הקמת המדינה- גם אם היאחילונית- כי זוהי תחילתה של גאולה.

בדבריו של הרב שך היהמן האמת אך לא הסכמתי למסקנתו לכן עברתי למקור הבא.

דעת תורה בענייניהמצב בארץ הקודש – מיוסד על שיחות האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון

עניין הקמת המדינה"אין לזה שום שייכות לגאולה או לאתחלתא דגאולה".
הקמת המדינה לא היוותה את התחלת הגאולה אלא זה קרה במהלך הזמן שבו שהו עמ"יבגלות וכיוון שהם היו במצב שפל אז ה' החליט לתת לעמ"י הזדמנות לשפר אתהתנהגותם. התגלות הגאולה תבוא רק כאשר הסיבה שהביאה אותנו לגלות תתבטל ונחזור בתשובה.דבר נוסף הוא שבגלות תימשך עד שיבוא מלך מבית דוד, וכשהמקדש יבנה ויתקבצו כלישראל, יוכח שהוא המשיח וזו תהיה התחלת הגאולה. התקופה שלנו היא לא התחלת הגאולהמכיוון שלא חזרנו מחטאינו וקיבוץ הגלויות הוא בעצם אפשרות להצלת יהודים בזמןהגלות.

דעתו של האדמו"רמבוארת ומנומקת כראוי. אולם יש לי בעיה עם קביעתו שהסיבה לגלות לא נתבטלה ולכן גםהגלות לא התבטלה. מאין הוא כל כך בטוח שהחזרה בתשובה של עמנו לא מכפרת על הסיבהלגלות? אמנם עדיין לא כל העם חזר בתשובה אבל יש עלייה במגמה לחזרה בתשובה ולדעתיזהו פרט שלא ניתן להתעלם ממנו. אולי בזכות בעלי התשובה שבינינו, ה' החליטלבטל  את הגלות?

המשכתי בלב לא שלםלמקור הבא. הרי דבריו של האדמו"ר הגיוניים ורק בדוחק הצלחתי להקשות עליו.

הרב צבי יהודה קוק

"עד שלא נתגלתההתשובה השלמה יש עדיין מקום לסרכות חטאים".
כל המשברים שעוברים עלינו, למרות שיש לנו מדינה, אינם מעידים על כך שח"ואיננו נמצאים בשלב הגאולה. כל החטאים והקשיים שאנו עוברים בתור עם הם חלק טבעימתהליך הגאולה. מכיוון שלא הגענו לגאולה השלמה זה רק טבעי שכדי להגיע לשם, בדרךניתקל במכשולים שנצטרך להתגבר עליהם. לכן הקמת המדינה היא בהחלט חלק מהגאולה ואנופשוט צריכים לעבור תהליך עד שנגיע לגאולה השלמה. לדוגמא, במקום שבו חסר אור תמידיהיה שם קצת מהחושך וצריך להתגבר על החושך כדי שכל המקום יתמלא באור. עד שלאמבררים את הדרך להגיע למקום הכי טהור יש צורך להתעמת עם החלקים הטמאים,"טומאת הגלות".

דבריו של הרצי"המאוד יפים אך כיצד הוא יכול להיות בטוח שהגאולה כבר התחילה? הרי הקשיים יכוליםלהיות "חבלי משיח" שאנו סובלים לפני ביאת הגאולה.

דבריו של הרצי"המעוררי תקווה אך עדיין יש פרצות בדבריו. עברתי למקור הבא, אולי הוא ייתן תירץמספק.

הרב יוסף דבסולובייצ'יק

"עקב ההכאותוהדפיקות בפתח הרעיה, עטופת אבל, נולדה מדינת ישראל".
הקמת מדינת ישראל מעידה על הגאולה. ה' רוצה לגאול אותנו ולהשיבנו מהגלות ואת זהניתן לראות ממקרים שמסמלים את זה שהגיע זמן הגאולה. ה' מרמז לנו, דופק על דלתנוואומר לנו שהגיע זמן הגאולה וכתוצאה מאותן קריאות הקמנו את מדינת ישראל- מימושהגאולה.
הדפיקות שמוזכרות הן בעצם מתרצות את כך שהקמת מדינת ישראל היא הגאולה.
קבלת ההחלטה על ייסוד המדינה באו"ם הייתה כל כך לא הגיונית שמדינות המזרחוהמערב הסכימו על אותו הדבר, שאי אפשר שלא לראות שיד ה' בדבר, שהוא השפיע על דעתהאומות. כמו עם אחשוורוש שכתוב "בלילה נדדה שנת המלך". אם היו אלה רקנדודי אחשוורוש לא היה טעם להזכיר אותם. מכאן לומדים שהיה זה הקב"ה שנשאר ערכל הלילה כדי למצוא לעמ"י גאולה. זהו משל למה שקרה באסיפת האו"ם. אםהאסיפה הייתה מתחילה על ידי סתם אדם, מדינת ישראל לא הייתה קמה ולכן היה זה ה'שהשפיע על אותה הישיבה.
דבר נוסף שרואים בו את ההתערבות האלוקית היה כאשר צה"ל נלחם נגד ארצות ערבולמרות הכמות המועטה הם ניצחו ונעשה נס של "רבים ביד מעטים". נוסף על כךה' הכביד את ליבם של הערבים והם סירבו להסכם החלוקה. אם הם היו מסכימים, מדינתישראל הייתה בהרבה יותר קטנה ממה שהיא עכשיו. כמו שה' הכביד את לב פרעה וזה הוביללכך שעמ"י נגאלו ממצרים, כך ה' הכביד את לב הערבים וכתוצאה מכך ה' גאלנו ונתןלנו את מדינת ישראל.

טענותיו של הרבסולובייצ'יק מתקבלות על הדעת, הדפיקות שהוא מונה בהחלט מראות שרצון ה' בדבר ושהואהוביל אותנו אל הארץ המובטחת והקמת המדינה היא בהחלט גאולת עמ"י.

חדלתי לחקור, הן מפנישנגמרו המקורות והן מפני שהתרציתי. ה' קורא לנו ורוצה לגאול אותנו. מי ייתןשהגאולה תבוא במהרה בימינו או שמא עליי לומר: הגאולה כבר באה בימינו.
ושנזכה שדודנו ישמח בנו תמיד!

כיצד מתמודדים אנשים מאמינים עם שעת משבר? מטלה להערכה חלופית

כל מי שמלמד את הפרק "אמונה בשעת משבר" בכיתה מרגיש בוודאי עד כמה הנושא בוער עבור התלמידים. התמודדות המאמין עם צרות וסבל הייתה מאז ומעולם שאלה נוקבת וחכמי הדורות השיבו לה בדרכים שונות. 

לימוד הפרק במסגרת הערכה חלופית מאפשר להכיר לא רק את עמדות ההוגים אלא גם את מציאות חיינו. 

באולפנת נווה חנה שבגוש עציון פיתחו השנה (תשע"ה) את המטלה הבאה לטובת הערכה חלופית של הלמידה בפרק. המטלה מורכבת מכמה היבטים:

א. הבנת הטקסטים.

ב. ביצוע ראיון.

ג. השוואה בין כתבי ההוגים לבין הממצאים בראיון והסקת מסקנות.

ד. כתיבה בז'אנר של ראיון עיתונאי.

החידוש המרכזי של המטלה הוא בהתמודדות עם אותה שאלה משתי פרספקטיבות שונות (הרעיונית-פילוסופית והמציאותית-אמפירית) . ההבחנה ביניהן, ההשלכה מזו לזו וההשוואה מעשירות ומעמיקות את לימוד הנושא.

הערות:  

1.     בכל הערכה חלופית יש להיזהר מביצוע שטחי- לדוגמא במקרה זה, יש למנוע מצב שבו המרואיין  מודע למשימה להשוות בין דרך ההתמודדות המוצגת על ידו לבין הדרכים המוצעות בכתבי ההוגים  כיוון שאז המרואין עלול להתאמץ "לספק את הסחורה" קרי להציג בפני התלמידים התמודדות אמונית למהדרין התואמת את הכתובים. לכן יש להנחות את התלמידים שלא לשאול במפורש כיצד התמודד המרואיין מבחינה אמונית עם המשבר, לפחות לא בשלב הראשון של הריאיון. 

2.     יש לבחור בקפידה את כותרת המטלה. במקרה זה השאלה הפוריה שנבחרה הינה "כיצד מתמודדים אנשים מאמינים עם משברים?" היא תיאורית בלבד וחפה מכל שיפוט (לעומת נוסח כמו "כיצד  נשמרת האמונה בשעת המשבר") ולא מתיימרת לחקור דברים שאין במטלה כדי להביא למסקנה תקפה ביחס אליהם (כמו "במה שונה  התמודדות של מאמין מהתמודדות של מי שאינו מאמין")

3.     יש להכין מחוון למטלה ולחלק אותו לתלמידים בתחילת הדרך.

המחוון צריך להיות מותאם לרמת הכיתה ולדגשים של כל מורה ומורה.

להלן נוסח המטלה- תודה רבה לאיתיאל גולד, מדריך ומורה למחשבת ישראל,  על השיתוף!

                        

כיצד מתמודדים אנשים מאמינים עם משברים?

הסבר כללי על העבודה:

מקובל לחשוב כי אמונתו של אדם משפיעה על הדרך שבה הוא מגיב בעת משבר . האמונה באלוהים המשגיח הטוב והכל יכול יכולה להשפיע על הדרך שבה מתמודד האדם עם המשברים ומנגד יכולים המשברים להעמיד במבחן את  אמונתו של האדם.

במהלך השיעורים, למדנו מקורות שונים בנושא התמודדותו של המאמין עם משברים. בעקבות לימוד זה, נצא למפגש חי עם התמודדות מנקודת מבט אמונית עם משברים. נבחן,  האם ובאיזה אופן באה לידי ביטוי האמונה בהתמודדות עם משברים והאם השקפותיהם של ההוגים שלמדנו מיושמות על ידם במודע או שלא במודע. 

העבודה תיעשה בזוגות או שלישיות.

שלבי העבודה:

שלב א' - ניתוח דרכי ההתמודדות השונות עם משברים (20 נק'):

1.   למדנו בכיתה מספר מקורות המתארים דרכי התמודדות שונות של אדם מאמין עם משברים. נסחו בלשונכן כיצד מציע כל אחד מהוגי הדעות להתמודד עם הקושי?  נסו לאפיין כל אחת מההצעות השונות ולהשוות ביניהן.

2.  קבצו את הדרכים השונות לקבוצות, לפי הדמיון בין הדרכים. הסבירו מה המשותף לדרכים אותן קיבצתם לאותה קבוצה.

3.  לגבי כל אחת מן הדרכים, כתבו התייחסות אישית – הזדהות עם הדרך, קושי שהתעורר בכן בעקבות לימוד דרך זו, שאלה שהייתן רוצות להפנות אל ההוגה וכדומה.

4.      לגבי כל דרך, נסו לשער עד כמה אנשים מאמינים אכן נוקטים בדרך הזו כאשר הם נמצאים במשבר.

שלב ב' – הכנה לראיון (15 נק'):

עקרונות להכנת השאלות:

·         שאלות פתוחות – הכינו שאלות שפותחות את המרואיין לדבר ולהרחיב ולא שאלות שמצמצמות את אפשרויות התשובה (למשל, להימנע משאלות שהתשובה עליהן היא כן/לא).

·         שאלות מעמיקות – הכינו שאלות שדורשות חשיבה מעמיקה ולא כאלו שניתן לענות עליהן באופן פשטני.

·         שאלות מערערות – העיזו לשאול גם שאלות קשות את המרואיין, כאלו שיגרמו לו לחשוב גם על הדברים הקשים והלא פשוטים. אל תהיו נחמדות מידי. כמובן ששאלות כאלו כדאי לשאול לקראת סוף הריאיון, לאחר שנוצר קשר טוב ביניכם ולא מייד בהתחלה.

·         שאלות המעניינות אתכן – חשבו על שאלות שמעניינות אתכן באופן אישי ולא רק כאלו שישמעו טוב. כשהשאלות יעניינו אתכן, אתן תהנו הרבה יותר מהעבודה ותעשו אותה טוב יותר.

שלבו שאלות תיאורטיות עם שאלות מעשיות, הקשורות לחיים: תנסו לשאול גם שאלות מהותיות, על העקרונות של המרואיין וגם שאלות מעשיות, הקשורות לחיים בפועל.

-          הראיון יהיה ריאיון חצי מובנה ויכלול כמה מוקדים. בכל מוקד תתבקשו להכין כמה שאלות, שעליהן תוכלו להוסיף עוד שאלות במהלך הראיון, לפי האופן בו הוא מתפתח.

מוקדי הראיון:

1.      רקע אישי (לנסות לדלות מידע על השקפותיו מבחינה אמונית עד כמה שאפשר באופן עקיף)

2.      תיאור המשבר.

3.     תיאור ההתמודדות עם המשבר.

4.     השקפותיו של המרואיין לאור המשבר (כיצד באו לידי ביטוי תוך כדי המשבר ולאחריו)

יש להגיש את השאלות שחיברתן על כל אחד מן המוקדים ולקבל אישור עליהן, לפני תחילת הראיון. ניתן לשנות את מוקדי הראיון לפי בחירתכן ולבקש על כך אישור.

שלב ג' - עריכת הריאיון (25 נק')

נהלים טכניים לראיון:

-          הריאיון יהיה לא יארך יותר משעה.

-          יש להקליט את הריאיון ולהגיש את ההקלטה בקובץ שמע, יחד עם העבודה (יש לבקש אישור להקליט את הראיון מן המרואיין ולהבהיר לו כי קובץ השמע יועבר למורה בלבד. במידה והמרואיין מסרב, יש לפנות אלי).

-          יש להציע למרואיין להופיע בשם בדוי בעבודה.

עקרונות לעריכת ריאיון:

-          יש לשלב בריאיון קביעות וגמישות: לשאול את השאלות שהכנתן אך להוסיף תוך כדי הריאיון שאלות נוספות שמתעוררות לכן בעקבות תגובות המרואיין.

-          אין להוביל את המרואיין לתשובות מסויימות.

-          יש ליצור אווירה של פתיחות, כך שהמרואיין יוכל לדבר בחופשיות.

-          נסו להיכנס כמה שיותר לראש של המרואיין ולהבין את הדברים מתוך נקודת המבט שלו.

הגשת הריאיון:

הריאיון יוגש כאשר הוא כתוב כריאיון עיתונאי (פתיחה אישית לריאיון, הערות אישיות במהלך הריאיון וסיכום אישי.). הריאיון יפורסם בחוברת הריאיונות הכיתתית שתצא לאור בסוף השנה. (כדי להתרשם כיצד כותבים ריאיונות כאלו, כדאי לעיין בראיונות בעיתונים ובאתרי אינטרנט).

שלב ג' – עיבוד הראיון (30 נק'):

1.      כתבו במילים שלכן סיכום קצר על המרואיין, לפי ארבעת מוקדי הראיון שפורטו לעיל.

2.      נסו לקשר בין דרכי ההתמודדות אותן פרטתן בחלק א', לבין דרך ההתמודדות אותה תיאר המרואיין. האם הוא אכן השתמש באחת או יותר מדרכי ההתמודדות? האם הוא פיתח דרך אחרת להתמודדות?

3.      קישור בין מוקדי הראיון השונים:

נסו לקשר בין החלקים השונים של הריאיון – כיצד השפיע הרקע האישי והאמוני של המרואיין על התמודדותו עם המשבר?

שלב ד' – רפלקציה (10 נק'):

תארו את התהליך האישי שעברתן בעקבות העבודה. אילו מחשבות ורגשות עלו בכן בעקבות העבודה. במה השתנתה התפיסה שלכן את נושא ההתמודדות עם משברים? האם אתן רואות אחרת כעת את שיטות ההוגים השונים שנלמדו בשיעורים?