האם יש מצווה להצביע בבחירות? הערכה חלופית לפרק שישי

האם יש מצווה להצביע בבחירות?

הצעה להוראה והערכה של פרק ו'

"גאולה וימות המשיח"

מאת: עירית הלוי

תיאור הפרויקט

מטרת הפרויקט הינה לימוד והשוואה בין הגישות הדתיות השונות למדינת ישראל.  הבנת הייחודיות של העמדה הציונית-דתית המעניקה ערך דתי למדינת ישראל ומוסדותיה וישום של ההבנה באמצעים של תקשורת חזותית. 

שלושת העמדות המוצגות בפרק הלימוד הן עמדת אגודת ישראל, חסידות סאטמר והציונות הדתית.

העמדה החרדית הקלאסית רואה במדינה כלי חילוני שיש לדון אותו לפי מעשיו- האם הוא מסייע או פוגע באפשרות לחיות חיים דתיים הלכתיים בארץ ישראל. עמדת חסידות סאטמר הרואה בהקמת מדינה חילונית בדרכים פוליטיות טבעיות משום מרידה בקב"ה וחילול ה'. ועמדה ציונית דתית המייחסת למדינת ישראל חרף היותה מדינה חילונית ערך דתי נשגב.

העמדה הציונית דתית רואה את עיקר מימוש האמונה היהודית בהקמת מסגרת חיים מדינית ריבונית לעם היהודי. הקמת המדינה נתפסת כתחילתה של הגאולה המובטחת במקורות והשותפות והדאגה לשגשוגה של המדינה נתפס כמעשה בעל משמעות דתית עמוקה.  

במהלך הפרויקט יצרו התלמידים קמפיין בנושא ההשתתפות בהצבעה בבחירות מנקודת מבט של השקפה  דתית . 

ב. השאלה הפוריה והצגתה בכיתה

1.         השאלה הפוריה : האם יש מצווה להצביע בבחירות?

אנו מציעים לפתוח את פרק הלימוד בהצגת תמונות ממאה שערים ביום העצמאות ולאסוף מן התלמידים שאלות שהתמונות הללו מעלות אצלם.

אז נציג את השאלה שתלווה את הפרויקט ונסביר את הרעיון שביסוד הציונות הדתית והוא הטענה שהפעולה האזרחית של שותפות במדינה היא מעשה בעל ערך דתי. מולו ניצבות עמדות דתיות אחרות – אחת הרואה בשותפות למדינה מעשה ניטראלי ומבחינה דתית והשניה רואה בו מעשה אסור ופסול.

                                                     ג.  לוח זמנים לפרויקט

תאריכים	אירועים	תוצרים	תחנות הערכה יש להתאים מחוון לכל חלק*
	שיעור פתיחה -  משמעותה הדתית של המדינה – הצגת הנושא
8-10 ש'	למידה של עמדות ההוגים על פי תוכנית הלימודים:  אגודת ישראל, סאטמר הרב קוק והרב סולוביציק. לבחירה - דרכי הוראה: *בכיתות מתקשות- שיעור פרונטלי. * בכיתות מתקדמות - למידה בצוותים בליווי המורה.	"נייר עמדה" הכולל סיכום, ניתוח ונקיטת עמדה ביחס לעמדות ההוגים. הכתיבה הינה חלק מתהליך הלמידה ומתרחשת בכיתה. ניתן לאפשר עבודה  בזוגות	הגשה של שלשה ניירות עמדה-  ר' בפירוט להלן
6 ש	השוואה בין שלושת העמדות בעבודה קבוצתית	מצגת השוואה לפי פרמטרים	הצגת המצגת בפני הכיתה.   תשובות לשאלות בע"פ על התהליך הקבוצתי
	אפשרות א': הכנת קמפיין כרזות/ פשקאוולים לשלושת העמדות והפקה של תערוכת תוצרים	תערוכת כרזות	הערכת התוצר בתערוכה על ידי צופים, עמיתים או מומחים
	אפשרות ב': ביצוע קמפיין ציוני דתי	תערוכת כרזות	כנ"ל

           

הערכה חלופית באמצעות הפקת טקס ליום השואה

טקס יום השואה על בסיס המקורות הנלמדים בפרק ד' – אמונה בשעת משבר.

מאת: מיכל מרמור  

הפעם אני מבקשת להציג בפניכם הערכה חלופית מיוחדת ומקורית- הפקה וביצוע של טקס יום השואה בנושא "אמונה בשואה". הערכה זו פותחה בסיוע שלנו בתיכון "ארץ הצבי" בירושלים.

זוהי דוגמא טובה לדרך שבה הערכה חלופית מאפשרת ללמידה לפרוץ את הגבולות של הכיתה ולהיות משמעותית עבור דברים הנוגעים לחיי התלמידים. כמו כן , כשתוצר הלמידה יוצא מיחסי המורה והתלמיד למשהו שיש לו קהל צופים אמיתי, המחויבות של התלמידים כלפיו גוברת והשיפוט כלפיו נעשה אמיתי יותר.

המטרות בהערכה חלופית זו היו:

1. התמודדות אמונית עם סוגיית השואה.

2.  העמקה ומעורבות של התלמידים בתכני הטקס כך שיהיה משמעותי יותר עבורם ועבור הצופים.

3. למידה מעמיקה של המקורות.

תהליך העבודה

כפתיח לעבודה למדו התלמידים את המקורות מתחילתו של הפרק הרביעי. מקורות אלו עוסקים כזכור ביכולת לשאול שאלות נוכח הנהגת ה' ובאופי ההתמודדות האמונית עם משבר.

לאחר למידה והיבחנות על מקורות אלו, נגשו התלמידים לשלב השני הוא מלאכת בניית הטקס.

בשלב זה נערכה העבודה בקבוצות. כל קבוצה קיבלה מהמורה מספר טקסטים, סרטונים ושירים. על הקבוצה היה לבחור מתוך ההיצע מרכיב אחד על פי שני הקריטריונים הבאים:

א. הזדהות עם המרכיב הנבחר.

ב. היותו בעל קשר ברור לאחד המקורות שנלמדו.

(מובן, כי באפשרותם של התלמידים להציע מרכיב משלהם, ולא להסתמך דווקא על מה שהוצע להם).

לאחר בחירת המרכיב והסברה מנומקת בכתב של הקשר שלו אל המקורות, נדרשו התלמידים לחשוב באיזה אופן הם מעוניינים להביאו לידי ביטוי בטקס – הקראה, המחזה, שירה וכד'.

החלק המורכב עבור המורה בהערכה חלופית מסוג זה הינו חלוקת עבודה לכל תלמידי הכיתה ויצירת שותפות אמיתית. לא כולם יכולים להקריא או לביים, כיצד יינתן אפוא הציון?

כמענה לקושי זה חולקו התלמידים לוועדות: הקראה, המחזה, הפקה, תפאורה וכד'.

כל תלמיד קיבל ציון על החלק האישי שלו בעבודה וגם על יכולת העבודה הקבוצתית שלו.

את תהליך העבודה תיעדו התלמידים ביומן – בו נדרשו לפרט את התכנונים הראשוניים, השינויים והביצוע הסופי.

גם על הטקס עצמו קיבלו התלמידים ציון שניתן על ידי צופים (מורים ותלמידים) שצפו בטקס.

 הציון הסופי נבנה על פי המרכיבים הבאים :

החלק היחסי בציון	המטלה	הדרישות מהתלמידים
20%	לימוד הטקסטים (נוכחות, השתתפות ומבחן)	נוכחות בשיעור ידע במבחן
30%	בניית הטקס	בחירת טקסט, ניתוח והבנה, קישור לחומר הנלמד
25%	ההכנה לטקס בהתאם לתפקיד: תפאורה/ קריינות/ריקוד/ הצגה/בימוי/טכני	יומן שבוע שבו מתעדים את כל התהליך, עד הפרטים הקטנים.
20%	הטקס עצמו	משוב צופים שהתייחס לאיכות הביצוע (תוכן וטכני), לקשר עם המקורות שנלמדו, בהירות המסר לשומעים, החלק המרגש בטקס ועבודת הצוות.
5%	רפלקציה על התהליך